23.09.2018

טור דעה - איסור אפליה לא חל על מקרקעין פרטיים

מאת:

עו"ד אורי שילה

במציאות הישראלית הנוכחית, רבים לא מודעים כי יזם/קבלן המוכר דירה על קרקע פרטית, לא כפוף לאיסור כלשהו המונע ממנו לסרב למכור דירה לאדם על רקע דת, גזע או מין. כל זאת, בניגוד לפרסומים האחרונים על טענות לאפליה בתחום הדיור, שהתעוררו בסוגיות של קרקע ציבורית שהוקצתה במכרז, (כמו במכרזי מנהל מקרקעי ישראל).

מדי פעם עולות לכותרות טענות של מי שמציגים את עצמם כמיעוט שונה, בין שהם בני עדה מסוימת ובין שהם בני דת שונה מרוב התושבים בשכונה, לפיהן הקבלן מסרב למכור להם דירה על רקע "אפליה". כפי שנדגים להלן, כאשר מדובר בדירות שהינן בבעלות פרטית, או שהקרקע עליה נבנית הדירה היא פרטית, או שאין לגביה הגבלה חוזית של מכירה, הרי שאין מדובר באפליה ומותר לנהוג כך.

חוק "איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים" אוסר בין היתר על איסור אפליה בכל הקשור למתן שירות ציבורי, אשר לפי החוק משמעות הדבר היא שירותי תחבורה, תקשורת, אנרגיה, חינוך, תרבות, בידור, תיירות ושירותים פיננסיים, המיועדים לשירות הציבור. בדברי ההסבר להצעת החוק, משנת 1999, אף נאמר במפורש כי האיסור אינו חל על מקרקעין, העשויים להיות נושא לחקיקה נפרדת. כלומר, האיסור בחוק אינו חל על עסקאות של גורמים פרטיים בנושאים שאינם כלולים במפורש להגדרה בחוק של המונח "שירות ציבורי", ובכל מקרה אינו חל על עסקאות במקרקעין.

חברות המוכרות מקרקעין לא כלולות בהוראות החוק, ודברי הצעת החוק אף מעידים כי אי הכללת עסקאות במקרקעין בגוף החוק נעשתה מתוך מחשבה תחילה, על בסיס רצון המחוקק שלא לפגוע בחופש החוזים במסגרת עסקאות במקרקעין של גופים פרטיים.

בפסיקה הישראלית נאמר כי לא כל הפרדה בדיור ובחינוך מהווה בהכרח הפליה. זאת ועוד, בית המשפט העליון, בפסק דין שהתקבל בשנת 2010, הבהיר כי גם בהקצאות של מקרקעין בבעלות המדינה באמצעות מכרזים, טרם הוכרעה השאלה האם הקצאת מקרקעין כאלה לקבוצה בעלת מאפיין דתי או תרבותי ייחודי הינה אפליה.

מאז חקיקתו של החוק הנ"ל, עד כה הפסיקה אשר ביקרה אפליה בנושאי דיור, התמקדה בסוגיות של דיני מכרזים, ובמיוחד בקרקע שהוקצתה במכרז ליזם או בקרקע שנקבע כי תוקצה למתיישב בהליך של מכרז. בהקשר זה נקבע כי במכרזים אין להפלות בין משתתפים מטעמים פסולים, אולם ישנה אפשרות כי יתקיימו טעמים מוצדקים לאבחנה בין משתתפים שונים או קבוצות שונים, ורשות מקרקעי ישראל תפקח על כשירותם וחוקיותם של אותם טעמים.

הכותב: עו"ד אורי שילה  עוסק בנדל"ן שותף במשרד עורכי דין א. שילה ושות'

23.09.2018

טור דעה - איסור אפליה לא חל על מקרקעין פרטיים

עו"ד אורי שילה

במציאות הישראלית הנוכחית, רבים לא מודעים כי יזם/קבלן המוכר דירה על קרקע פרטית, לא כפוף לאיסור כלשהו המונע ממנו לסרב למכור דירה לאדם על רקע דת, גזע או מין. כל זאת, בניגוד לפרסומים האחרונים על טענות לאפליה בתחום הדיור, שהתעוררו בסוגיות של קרקע ציבורית שהוקצתה במכרז, (כמו במכרזי מנהל מקרקעי ישראל).

טור דעה - איסור אפליה לא חל על מקרקעין פרטיים

מדי פעם עולות לכותרות טענות של מי שמציגים את עצמם כמיעוט שונה, בין שהם בני עדה מסוימת ובין שהם בני דת שונה מרוב התושבים בשכונה, לפיהן הקבלן מסרב למכור להם דירה על רקע "אפליה". כפי שנדגים להלן, כאשר מדובר בדירות שהינן בבעלות פרטית, או שהקרקע עליה נבנית הדירה היא פרטית, או שאין לגביה הגבלה חוזית של מכירה, הרי שאין מדובר באפליה ומותר לנהוג כך.

חוק "איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים" אוסר בין היתר על איסור אפליה בכל הקשור למתן שירות ציבורי, אשר לפי החוק משמעות הדבר היא שירותי תחבורה, תקשורת, אנרגיה, חינוך, תרבות, בידור, תיירות ושירותים פיננסיים, המיועדים לשירות הציבור. בדברי ההסבר להצעת החוק, משנת 1999, אף נאמר במפורש כי האיסור אינו חל על מקרקעין, העשויים להיות נושא לחקיקה נפרדת. כלומר, האיסור בחוק אינו חל על עסקאות של גורמים פרטיים בנושאים שאינם כלולים במפורש להגדרה בחוק של המונח "שירות ציבורי", ובכל מקרה אינו חל על עסקאות במקרקעין.

חברות המוכרות מקרקעין לא כלולות בהוראות החוק, ודברי הצעת החוק אף מעידים כי אי הכללת עסקאות במקרקעין בגוף החוק נעשתה מתוך מחשבה תחילה, על בסיס רצון המחוקק שלא לפגוע בחופש החוזים במסגרת עסקאות במקרקעין של גופים פרטיים.

בפסיקה הישראלית נאמר כי לא כל הפרדה בדיור ובחינוך מהווה בהכרח הפליה. זאת ועוד, בית המשפט העליון, בפסק דין שהתקבל בשנת 2010, הבהיר כי גם בהקצאות של מקרקעין בבעלות המדינה באמצעות מכרזים, טרם הוכרעה השאלה האם הקצאת מקרקעין כאלה לקבוצה בעלת מאפיין דתי או תרבותי ייחודי הינה אפליה.

מאז חקיקתו של החוק הנ"ל, עד כה הפסיקה אשר ביקרה אפליה בנושאי דיור, התמקדה בסוגיות של דיני מכרזים, ובמיוחד בקרקע שהוקצתה במכרז ליזם או בקרקע שנקבע כי תוקצה למתיישב בהליך של מכרז. בהקשר זה נקבע כי במכרזים אין להפלות בין משתתפים מטעמים פסולים, אולם ישנה אפשרות כי יתקיימו טעמים מוצדקים לאבחנה בין משתתפים שונים או קבוצות שונים, ורשות מקרקעי ישראל תפקח על כשירותם וחוקיותם של אותם טעמים.

הכותב: עו"ד אורי שילה  עוסק בנדל"ן שותף במשרד עורכי דין א. שילה ושות'

צור קשר

שלח

חיפה

שד' המגינים 35, קומה 4,
ת.ד. 33691, מיקוד 31336

טל' (ארצי): Tel: (972) 04-8535656 
פקס': Fax: (972) 04-8534545
Voice mail:  050-8969912

תל אביב

דרך מנחם בגין 82, קומה 2, מיקוד 67138
(במשרד: ד"ר מ. דרוקר ושות' עורכי-דין)

טל': Tel: (972) 3-5611411
פקס': Fax: (972) 3-5614460 

דירוג BDI