עתירה לבג"ץ שיורה בצו על תנאי נגד ממשלת ישראל, המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שר האוצר והגנת הסביבה, משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן – לבטל מיידית אישור תוכנית מתאר 18/4 (שינוי מס' 1) אשר מפלה בין מגרשי מגורים רגילים ואלה הכלולים בתכנית להתחדשות עירונית, ע"י קביעת מרחקים שונים ובלתי מידתיים בין מגרשי בנייה ובין תחנות דלק זעירות סמוכות.
עמותת שומרי הסף התנועה להגנת ערכי שלטון החוק בראשות היו"ר עו"ד אורי שילה ואדריכל (עו"ד) ליאור דץ עתרו לבג"ץ בבקשה שיורה בצו על תנאי כנגד ממשלת ישראל, המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שר האוצר והגנת הסביבה, משה כחלון ושר הבריאות, יעקב ליצמן לבטל לאלתר את שינוי מס' 1 של תמ"א 18/4 הנוגעת למרווחים בין תחנות דלק זעירות בערים (בעלות 4 משאבות לכל היותר) שאושרה ביוני 2016. לטענת העותרים, התכנית לוקה במספר ליקויים מהותיים הנובעים ככל הנראה ממניעים פסולים וזרים של הגורמים הפועלים בשוק הדלק והנדל"ן. עוד טוענים העותרים כי התכנית אינה סבירה ואינה מידתית ובכך פוגעת בזכויות יסוד בסיסיות ופוגעת בקידום פרויקטים למגורים והגדלת היצע הדירות בערים. בנוסף, התכנית תגרום לכך שבפועל לא ייבנו תחנות תדלוק זעירות בערים, וכך תסוכל החלטת ממשלה קודמת שדרשה לנקוט באמצעם מידיים כדי להוזיל את מחיר הדלק בישראל.
הטיעון לאפלייה פסולה מתבסס על קביעתה של התכנית כי המרחק בין תחנות תדלוק זעירות יהא 40 מ' אך לעומת זאת, לגבי מבנים שמצויים בפרויקט התחדשות עירונית ומחתמי עסקים, הממשלה החליטה לצמצם את המרחק ל-20 מ', כאשר המרחק מנומק בטיעון של שמירה על בריאות הציבור. על-כן שואלים העותרים האם בריאותם של הדיירים בפרויקט ההתחדשות העירונית חסינים להשפעותיו של אדי הדלק יותר מארחים אחרים, או שמא בריאותם פחות חשובה משל שאר תושבי העיר? כך גם באשר לעובדים, אשר חשופים לפחות 8 שעות ביום לאותה סכנה אמורה, ואז מוגנים בביתהם בערב? הרציונאל תמוה ומכאן מסקנת התביעה להבחנה פסולה.
כמו-כן, נטען בעתירה, ניתן לצמצם את המרחקים מתחנת התדלוק ל-20 מטר, שכן ניתן מענה לזיהום הסביבתי על ידי המשרד להגנת הסביבה, שמחייב את תחנות התדלוק להתקין אמצעים למניעת פליטות אדי דלק לפי תקנות חוק אוויר נקי. עוד מוסיפה העתירה לבג"ץ, מרחקי ההפרדה אשר מציעה התכנית במסגרתה הנוכחית פוגעים בזכויותהם הקנייניות של בעלי מגרשי בנייה רבים בישראל, אשר חלקותיהם גובלות במקרקעי תחנות דלק, שכן הם לא יכולים לממש את זכויותיהם עקב מגבלת המרחק שאינה מותירה להם שטח מינימאלי למיצוי זכויות הבנייה. הפגיעה בקניין הפרטי, משליכה על פגיעה רחבה יותר במשק כולו.
טענת העותרים נסמכת,בין היתר, על המלצתו של החוקר מטעם הולנת"ע, פרופ' דימטרי מזו, שביסס עמדתו על מגוון רחב של אסמכתאות, השגות ועדות מחוזיות, חוות דעת מקצועיות הנוגעות לתחום ודו"ח ציבוריים מהימנים. אולם חוזרים העותרים שוב ושוב על העובדה כי קביעת המרחקים בתמיכת משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, נעשתה ללא חוות דעת מקצועית או ביסוס אמפירי.
למרות זאת, במרץ 2016, דחתה המועצה הארצית את המלצות הולנת"ע. למרות שניתנו הודאות חוזרות ונישנות על כך שההחלטה נתקבלה ללא ביסוס אמפירי או עובדתי כלשהו. אדרבא, אין תקדים לקביעה זו באף מדינה, בפרט מדינות ה-OECD ובאיחוד האירופי הידוע בתקניו המחמירים. עוד נמצא כי הסיבה המקורית לקביעת המרחקים היא אקוסטיקה ולא נושאי זיהום ואיכות הסביבה והאוויר בפרט.
האינטרס הציבורי והכוחות החזקים בשוק
כבר מ-1988 מנסה ממשלת ישראל להגביר את התחרותיות של משק הדלק אך ללא הצלחה. עד היום לא הושגה התקדמות של ממש בתחום. נכון לשנת 2015, ישנן 4 חברות דלק אשר שולטות על 86% ממספר תחנות הדלק הקיימות בישראל, נתון מדאיג המציג את השליטה של מעטים על שוק בודד, כאשר בסופו של יום הדבר פוגע בכיסו של הצרכן.
דו"ח מבקר המדינה ממליץ על הוספת תחנות דלק זעירות ופנימיות במרחב הבנוי בערים, ובפרט במרכז, אשר יכולה להיות מקדם משמעותי להתמודדות עם יוקר המחייה בישראל עבור הצרכן הישראלי. יש להדגיש, אחת ממטרותיה העיקריות של תכנית תמ"א 18/4 היא הגברת התחרות במשק הדלק הישראלי, ברם המגבלות שהוצבו על ידה, באופן פרדוקסלי, חוסמות את הגשמת מטרתה שלה.
v טיעון משפטי : פגמים בהחלטה
לטענת העותרים, כאמור, נפלו פגמים רבים בדיוני המועצה הארצית לתו"ב שהביאו את הממשלה להחלטה האמורה, אשר מנוגדת לכללי תקינות המנהל הציבורי. ההחלטה התקבלה ללא הסבר, הנמקה או חוות דעת מקצועית, בטיעון מרכזי אחד אך לא מבוסס כלל – חשש ממחלת הסרטן. כאשר ההבדל בהורות שנקבעו ביחס למגרשי מגורים במסגרת פרויקט התחדשות עירונית לבין אחרים, יוצר פגיעה בעקרון השיוויון. מדובר ככל הנראה בעסקה פוליטית בין המועצה הארצית לנציגי המשרד להגנת הסביבה, אשר המניעים לה אינם ברורים לתביעה. להלן הפגמים בהחלטה:
– 4 נוסחים שונים להחלטה כאשר במהלכם שונו מרחקי ההפרדה מ-80 מ' ל-40 מ' וכן צומצמו מרחקי ההפרדה ל-20 מ' בין מגרשי ההתחדשות העירונית. בנוסח הסופי נקבע שאין צורך במגבלת מרחקי הפרדה כלל, אלא האמצעי להבטחת בריאות הציבור פני זיהום אוויר יהא באמצעות מיקום המעלית וחדר המדרגות לא בחזית הסמוכה לתחנת התדלוק.
– התכנית פוגעת בזכויות הקניין של היחיד ועקרון השוויון. יש לפרש את התכנית בהתאם לפסקת ההגבלה אשר מצויה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
– לטענת דץ ועו"ד שילה מעמותת שומרי הסף, קבלת ההחלטה ללא תשתית מדעית ומחקרית וללא ראייה של ממש נוגדת את העקרונות שלפיהם רשות מנהלית מחוייבת לפעול. עוד נטען בעתירה לגבי כמות הדיונים שנגעו לנושא. כאשר לנוכח מספר הדיונים שהתקיימו, היה ניתן לשער שהמועצה הארצית בוחנת היטב את ההחלטה על כל מרכיביה, אך בפועל מטרת דיונים מרובים אלה נועדה להתיש חד צדדית את גורמי התכנון והבנייה כדי לסלול את הדרך לפשרה פוליטית ולצורך ריצוי גורמים אינטרסנטים.