חדשות

וידיאו משפטי
פורסם בתאריך:
14/05/2020
מאת:
תקציר הרצאה על "מומחה הנדסי בתביעות ליקויי בנייה

במאמר זה אביא תקציר של הרצאתי אשר ניתנה בכנס מקצועי בכפר המכביה, בנוגע למעמדו של מומחה הנדסי בתביעות בנייה, ואוסיף סקירה של  השינויים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 אשר ייכנסו לתוקף בתאריך 6.9.2020 (להלן "התקנות החדשות").

למען נוחות הקוראים, המאמר יובא בצורת שאלות ותשובות.

מיהו "מומחה"?

אביא להלן את עיקרי תקנות סדר הדין האזרחי בכל הנוגע להבאת חוות דעת של מומחה (שאינו רופא) מטעם הצדדים ובנוגע למינוי מומחה מטעם בית המשפט, ונציג את החידושים המהותיים בתקנות החדשות (2018) לעומת התקנות הקיימות (משנת 1984).

המצב הקיים – תקנות סדר הדין האזרחי 1984

בסעיף 125 של "פרק י"א: מומחים" נקבע ש"מומחה" הוא "רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע".

בתביעות שעניינן ליקויי בניה, ניתן להביא מומחים שעיקר מומחיותם הוא במחקר מקצועי או שהם עוסקים במקצוע. לכן לא די שאדם למד הנדסה במוסד אקדמי, אלא חשוב שהמומחה עוסק במקצוע ושהוא רכש נסיון מקצועי מהותי במהלך חייו.

המצב החדש – תקנות סדר הדין האזרחי 2018

בתקנות החדשות אין הגדרה "מיהו מומחה" ועל כן יש לפרש את המונח "מומחה" על פי פקודת הראיות והפסיקה המנחה.

מה מעמדה המשפטי של חוות הדעת של מומחה?

חוות דעת של מומחה היא "ראייה" המהווה חלק מחומר הראיות שאותו בוחן בית המשפט בבואו לפסוק בתביעה. (ראה: פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, סימן ג': עדות של מומחים ועובדי ציבור).

על פי הדין, לחוות דעת של מומחה שנעשתה בישראל יש מעמד מיוחד.  על המעמד המיוחד של חוות דעת של מומחה ניתן ללמוד בין השאר מההוראה המעניקה חזקת מהימנות לחתימה של המומחה, גם אם הוא לא נחקר בבית המשפט: " חוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל חזקה שהחתימה המופיעה בהן נכונה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר."

בית המשפט העליון קבע שלחוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט יש מעמד מיוחד, ואין לסטות ממנה בהיעדר נימוקים כבדי משקל, ורק אם היא לוקה בטעות בולטת (""משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ מימצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת" ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נ"ו (2) 936).

מה ההבדל בין עד רגיל לעד מומחה?

עד רגיל יעיד רק על מה שהוא קלט בחושיו, דהיינו על מה שהוא עשה, ראה, שמע או אמר. דהיינו, אם העד הוא מהנדס, הוא יעיד על התוכניות שתכנן, הפיקוח שביצע באתר הבנייה ועל העבודה שבוצעה לנגד עיניו על ידי הקבלן.

מומחה ימסור חוות דעת מקצועית אובייקטיבית על מצב דברים קיים, כגון – האם עבודת בנייה מסויימת בוצעה על פי התקן, וזאת מבלי שהוא תכנן את העבודה ומבלי שראה כיצד הקבלן ביצע את העבודה.

מי רשאי למנות מומחה?

על פי סעיף 90 של חוק בתי המשפט הסמכות למנות מומחה נתונה לא רק לשופט, אלא גם לרשם של בית המשפט. בעניינים מסויימים הסמכות נתונה רק לרשם בכיר.

האם בורר רשאי למנות מומחה?

בתוספת הראשונה של חוק הבוררות נקבע שיש לבורר סמכות למנות מומחה. " היתה הכרעת הסכסוך כרוכה בענין הטעון מומחיות, רשאי הבורר, בכל שלב משלבי הדיון ולאחר שנתן לבעלי-הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, להורות על מסירת הענין לחוות-דעתו של מומחה שימנה; עותק מחוות-הדעת של המומחה יימסר לבעלי-הדין והם רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה כאילו היה עד מטעם הבורר; הבורר רשאי שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים לענין שהוא מסר למומחה, אם הודיע על כך מראש לבעלי-הדין ולא התנגדו."

האם למגשר יש סמכות למנות מומחה?

הגישור הוא דרך אלטרנטיבית ליישוב מחלוקות וסכסוכים, והמאפיין העיקרי שלה הוא שמדובר בהליך חסוי, שהצלחתו מותנית בהסכמת הצדדים להסכם פשרה שמציע המגשר.

המגשר מוסמך להיוועץ במומחה ולקבל ממנו חוות דעת, במטרה לשקף בפני הצדדים את המצב הנכון: עובדתית, מקצועית ומשפטית, לצורך צמצום המחלוקות בין הצדדים וקידום הסיכוי למציאת פתרון מוסכם.

בתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 נקבע ש"בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המגשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה." בתוספת לתקנות שהיא ההסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר נקבע ש"המגשר יהיה רשאי להתייעץ עם מומחה ולקבל חוות דעת של מומחה."

מדוע בכל תביעת ליקויי בניה צריך מומחים?

הן בית המשפט והן עורכי הדין לא רכשו השכלה הנדסית, ואין להם ידע מקצועי וטכני לאתר בעצמם, ללא סיוע מקצועי, את ליקויי הבנייה ואין להם ידע לקבוע כיצד יש לתקן את הליקויים ומהי העלות הצפוייה של התיקונים. רק למי שמקצועו הוא בתחום ההנדסה והבנייה יש את הידע המקצועי הדרוש.

אף אם יש לעורך הדין הבנה רבה בתחום הבנייה, אין הוא רשאי להעיד כעד, אלא תפקידו בבית המשפט מסתכם בייצוג הלקוח שלו, הגשת כתבי טענות, חקירת עדים והגשת סיכומי טענות.

האם כל אדם יכול להיות "מומחה"?

כידוע, ישנם עיסוקים אשר המומחיות בהם לא ניתנת לרכישה בלימוד אקדמי, אלא מתוך נסיון רב שנים (כגון מקצועות טכניים – מכניקה, נגרות, מכונאות וכיו"ב). נפסק כי מומחה לא חייב להיות בעל תואר אקדמאי אלא עליו להיות בעל מומחיות מוכחת בתחום חוות הדעת ובעל ידע שיאפשר לבית המשפט להבין את הצד הטכני של המחלוקת ולפסוק כהלכה.

עם זאת, בתביעות ליקויי בנייה, בתי המשפט מעדיפים לסמוך את פסק הדין שלהם על מומחים שהם מהנדסים מנוסים, בעלי רקע אקדמי ונסיון מקצועי מתאים, בעלי רישוי מתאים, ואשר יודעים להתמודד מעשית עם אותם נושאים עליהם הם מבקשים לכתבו בחוות דעתם. לדוגמא בית המשפט המחוזי בחיפה קבע ש"מומחה אמיתי הוא מהנדס אשר לא רק יודע לומר מה תקין ומה לא תקין, אלא מהנדס אשר גם יודע לתכנן ולבטל פעמים בחלקי המבנה, בצורה שבסופו של יום- יהיו תקינים".

כיצד בית המשפט בוחן את מידת המומחיות של המומחה?

על פי פסיקת בתי המשפט מידת המומחיות של עד מומחה תיבחן לאור הקריטריונים שלהלן:

הכשרתו המקצועית של העד המומחה;

ניסיונו המעשי;

מידת הרלוונטיות של תחום התמחותו לעניין הנדון;

טיב היכרותו עם הממצאים הקונקרטיים;

מידת ההתאמה של מסקנותיו למכלול הממצאים;

מידת היכרותו עם הספרות הרלוונטית בתחום;

מידת ההתאמה של מסקנותיו לספרות זו;

אמינותה של הספרות המקצועית שעליה נשענה חוות דעתו;

מעורבותו של העד המומחה במחקר בתחום;

התמודדותו עם גישות מקצועיות מתחרות ועם תרחישים חריגים;

מדוע בעלי הדין צריכים מומחה מטעמם?

כל מחלוקת משפטית נוגעת הן לענינים עובדתיים והן לפרשנות משפטית. לכל בעל דין יש הנמקות משלו לאופן בו הוא רואה את המחלוקת, וייתכן שקיימת יותר מפרשנות אחת לאותו מצב דברים.

התובעים נוטים "לנפח" ולהעצים את תביעתם, והנתבעים נוטים להקטין ולצמצם את משמעות ליקויי הבנייה. בעל הדין שהפריז בגישתו והתרחק מהאמת עלול להענש על ידי פסיקת הוצאות משפט גבוהות וחיוב בפיצוי משמעותי.

על כן, הסתייעות במומחה מטעם בעל הדין, תאפשר לבעל הדין למקד את טענותיו בטווח הסביר, באופן שעמדתו המשפטית לא תחשב "מופרכת" וחסרת כל שחר. חשוב להדגיש כי כבר נפסק בעבר שתובע שהפריז בתביעתו חוייב לשלם לנתבע הוצאות משפט על אף שהתובע זכה במקצת התביעה, וכך יצא נצחונו בהפסד!

מתי נחקר מומחה על חוות דעתו?

אם מונה מומחה מטעם בית המשפט והצדדים ביקשו לחקור אותו, בד"כ הוא ייחקר ראשון לפני עדי התובע.

כיצד יש לפעול אם אחד הצדדים רוצה להביא חוות דעת של מומחה מטעמו?

המצב הקיים – תקנות סדר הדין האזרחי 1984

כל בעל דין רשאי להגיש חוות דעת מטעמו ביחד עם תצהירי העדות הראשית של העדים מטעמו, או 90 יום לפני ישיבת ההוכחות הראשונה – המוקדם מביניהם.

אסור לצדדים לאחר בהגשת חוות דעת של מומחה מטעמם. איחור בהגשת חוות הדעת עלול להביא לשלילת הזכות להגיש את חוות הדעת כראייה בתביעה.

המצב החדש – תקנות סדר הדין האזרחי 2018

החידוש – בעל דין הרוצה להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, יגיש אותה יחד עם כתבי הטענות (כתב תביעה וכתב הגנה). צד הרוצה לדחות את מועד הגשת חוות הדעת חייב לקבל רשות מבית המשפט.

רק אם בית המשפט פטר אותו מהגשת חוות הדעת עם כתב הטענות (על פי בקשה שיש להגיש בנפרד), עליו להגיש את חוות הדעת לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד ההוכחות.

אם בעל הדין לא צירף חוות דעת עם כתב הטענות ובית המשפט לא פטר אותו מכך, על פי תקנה 93(א) הוא  עלול למצוא עצמו מנוע מלהשמיע עדות של מומחה והוא יהיה מנוע מלהוכיח עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון.

האם מותר למומחה להיות בניגוד ענינים?

אסור למומחה בית המשפט להיות בניגוד ענינים עם מי מהצדדים.

המצב הקיים – תקנות סדר הדין האזרחי 1984

בתקנה 126 נקבע " מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בענין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו ענין כשאותו אדם צד בו."

המצב החדש – תקנות סדר הדין האזרחי 2018

נקבעה הוראה חדשה: מומחה מטעם בית המשפט חייב להצהיר, בטרם יתחיל בעבודתו, על העדר ניגוד ענינים. אם המומחה מצהיר שיש לו זיקות אישיות בנוגע להליך או לבית המשפט או לצדדים, רשאי בית המשפט להתלות או לבטל את המינוי.

מה כוללת חוות הדעת?

חוות הדעת חייבת לכלול פסקת אזהרה: התוספת הראשונה של פקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 קובעת את דרישות המינימום של "טופס חוות דעת" והמומחה נדרש להצהיר בנוסח הבא: " אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלענין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט."

המצב הקיים – תקנות סדר הדין האזרחי 1984

על המומחה לצרף לחוות דעתו את רשימת האסמכתאות עליהן הסתמך וכן עליו לצרף את אותן אסמכתאות אשר לא ניתן לאתרן באמצעים סבירים. לא עשה כן, עשויים הצדדים לדרוש את פסילת חוות הדעת!

המצב החדש – תקנות סדר הדין האזרחי 2018

בתקנות החדשות נקבע שחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות שהוא הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.

מדוע בית המשפט זקוק למומחה מטעמו?

בע"א 61/84 ביאזי נגד לוי פ"ד מב(1) 446,  הסביר בית המשפט  את הצורך במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש באומרו: "שופט אינו יכול להיות מומחה בכל נושא , ולכן, כאשר מתעוררת במשפט הנדון לפניו שאלה שבמדע או במקצועיות מובהקת, כמו קביעת דרגת נכות מבחינה רפואית או שומת מקרקעין או בדיקה בליסטית של כדור שנורה מכלי נשק, הרי רק טבעי הוא שקיימת הנטייה לקבל את חוות דעת המומחה, שנבחר לשם כך על ידי בית המשפט או באישורו, כקונקלוסיבית".

בתי המשפט נוהגים לעודד את הנוהג של מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, בעיקר משיקולים של יעילות וחיסכון בזמן.

בע"א 680/87 המגן בע"מ ואח 'נאליהו פ"מ מו(4) 154 נפסק כי "הליך זה של מינוי מומחה מטעם בית המשפט מקל על הדיון, מייעלו ומקצרו וראוי לעודדו. בית המשפט נעזר בבעל מקצוע שהוא אובייקטיבי, שאין לו נגיעה לעניין הנדון ולבעלי הדין, בוחן הוא את הסוגיה כשופט עצמו, ללא משוא פנים"

המומחה מטעם ביהמ"ש משמש כ"זרועו הארוכה"  של בית המשפט והוא מספק לביהמ"ש את המטריה המקצועית של התחום בו עוסק התיק המונח בפני בית המשפט.  בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש נהנית ממעמד מיוחד  בהבדל מחוות הדעת המומחים מטעם הצדדים באותו תיק.

השופט ענבר כינה את המומחה מטעם ביהמ"ש כ"יד ימינו" של ביהמ"ש בפוסקו בתא (י-ם)  7152/05 " : החובה לנהוג ללא משוא פנים מוטלת גם על מומחה הממונה על ידי ביהמ"ש.  מומחה כזה מהווה את יד ימינו של ביהמ"ש ובתור שכזה כפוף לכללי הצדק הטבעי".

כיצד ומתי מתמנה מומחה מטעם בית המשפט?

המצב הקיים – תקנות סדר הדין האזרחי 1984

ניתן למנות בכל עת, בכל שלבי המשפט מומחה מטעם בית המשפט.

אם המומחה מונה בהסכמת הצדדים, חוות הדעת מטעם בעלי הדין יוצאו מחומר הראיות ובית המשפט לא יתחשב בהן.

מומחה בית המשפט יגיש את חוות הדעת תוך 30 יום מיום מינויו.

המצב החדש – תקנות סדר הדין האזרחי 2018

תקנות 2018 – בפרק "מומחה מטעם בית המשפט" נקבע שבית המשפט "רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד".

נקבע חידוש: ניתן למנות צוות מומחים. לפי לשון הסעיף נראה שהמחוקק יצר חידוש בנושא "צוות מומחים" שבית המשפט רשאי ליצור על פי החלטתו. ניתן לפרש שהכוונה בתקנה היא שצוות המומחים יפעל בשיתוף פעולה, גם אם לא מדובר במומחים שבאים מאותה פירמה.

חידוש נוסף – סמכויות חדשות של המומחה מטעם בית המשפט: המומחה רשאי לדרוש מבעלי הדין למסור מסמכים ולשמוע את חוות דעתו של מומחה מטעם בעל הדין.

נקבע חידוש נוסף – בנושא הוראות בדבר מועד הגשת חוות הדעת – המומחה מטעם בית המשפט יגיש את חוות הדעת תוך 60 ימים ממועד שנודע לו על המינוי.

האם מותר לצדדים להביא חוות דעת מטעמם לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט?

המצב הקיים – תקנות סדר הדין האזרחי 1984

יש לצדדים זכות להביא חוות דעת מטעמם גם לאחר שבית המשפט מינה מומחה מטעמו, שלא בהסכמת הצדדים.

כך נפסק בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, בפני השופטת הילה גרסטל (בר"ע 9290/96). באותו מקרה המשיבים הגישו נגד המבקשים תביעה כספית בגין נזקים ופגמים באריחי הרצפה שבדירתם. בית משפט השלום החליט בהסכמת כל הצדדים, למנות מומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיקבע את האחראים לנזקים הנטענים בכתב התביעה ואת גובה הנזקים ועלות תיקונם. המבקשים טענו שהתגלו בחוות הדעת פגמים רבים, העדר תשתית עובדתית, חוסר אובייקטיביות וסתירות פנימיות. לפיכך, פנו לבית המשפט בבקשה בכתב להגשת חוות דעת מומחה מטעמם. בית המשפט דחה את הבקשה, ועל כך הוגשה בקשת רשות העירעור.

בית המשפט קבע שעם ביטול תקנה 130(ב), אין מנוס מלהסיק, שכעת מותר, ללא אישור בית המשפט, להביא עדות נוספת של מומחה, גם אם מדובר במינוי שהיה מוסכם, ללא צורך בנטילת רשות מבית המשפט, אף אם המומחה מונה בהסכמתם.

המצב החדש – תקנות סדר הדין האזרחי 2018

התקנות החדשות קובעות במפורש שחוות דעת מטעם הצדדים תוגש רק עם הגשת כתב הטענות הפותח או עד 90 יום לפני תחילת ההוכחות – המוקדם מביניהם. משמע, לא ניתן להגיש חוות דעת מומחה מטעם הצדדים לאחר שחלף המועד האחרון להגשתן.

למי יש סמכות לתת הוראות למומחה?

המצב הקיים – תקנות סדר הדין האזרחי 1984

מומחה אשר מתלבט כיצד עליו לנהוג לנוכח התנהגות הצדדים, או כאשר הצדדים דורשים ממנו דרישות מסויימות ולא ברור לו כיצד עליו לנהוג רשאי לבקש הוראות מבית המשפט.

המצב החדש – תקנות סדר הדין האזרחי 2018

נקבע שבית המשפט מוסמך לתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד.

האם ניתן לשלוח שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט

המצב הקיים – תקנות סדר הדין האזרחי 1984

תקנות 1984 – הצדדים רשאים לשלוח שאלות הבהרה למומחה שמונה על ידי בית המשפט בדרך של הגשת בקשה, באמצעות בית המשפט, לקבל הבהרות מהמומחה על חוות דעתו.

המצב החדש – תקנות סדר הדין האזרחי 2018

בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו, לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת;

המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט ויראו את תשובותיו כחלק בלתי נפרד מחוות דעתו.

האם מומחה שמונה על ידי בית המשפט יכול להשתחרר מתפקידו?

מומחה שטרם התחיל בתפקידו רשאי לסרב לקבל את המינוי, והוא חייב לסרב למינוי אם הוא נגוע בניגוד ענינים או אם הוא לא יכול להשלים את הכנת חוות דעתו בצורה  מקצועית תוך זמן סביר (בתקנות החדשות – תוך 60 יום).

אולם נקבע בפסיקה שבקשתו של מומחה להשתחרר ממעמדו לאחר תקופה ארוכה שבה נמשכת ההתדיינות, ולאחר שהצדדים השקיעו בעבודתו של המומחה סכומי כסף משמעותיים תפגע קשות בצדדים ובכלל – במוסד ה"מומחה מטעם בית המשפט".

עוד נפסק כי אין בהתנהגות הצדדים כשלעצמה – כדי להצדיק התפטרות של מומחה ממטלה שנטל על עצמו, כאשר היה עליו לדעת היטב מראש כי לא מובטח לו גן של שושנים.

המומחה המתמנה הוא בבחינת "זרועו הארוכה" של בית המשפט וחוות דעתו נהנית ממעמד מיוחד – "יד ימינו" של ביהמ"ש. "החובה לנהוג ללא משוא פנים מוטלת גם על מומחה הממונה על ידי ביהמ"ש. מומחה כזה מהווה את יד ימינו של ביהמ"ש ובתור שכזה כפוף לכללי הצדק הטבעי" מכאן, מאחר והמומחה הממונה מטעם בית המשפט מצווה לנהוג בתום-לב, ביושר, במקצועיות ובאובייקטיביות ובהיעדר משוא פנים, ומאחר שהוא שואב את סמכותו מבית המשפט ובעלי-הדין, הוא נושא באחריות כלפיהם ואינו יכול לעזוב את תפקידו לפני שסיים אותו וללא סיבה מוצדקת.

האם המומחה חייב להתייצב בכל מקרה למתן עדות על חוות דעתו?

המצב הקיים – תקנות סדר הדין האזרחי 1984

תקנות 1984 – תקנה 130א קובעת שיש לתת הודעה על בקשתו של צד לחקור את המומחה שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או בתוך שבעה ימים מקבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.

המצב החדש – תקנות סדר הדין האזרחי 2018

נקבע חידוש – על בעל הדין המעונין לחקור את המומחה מטעם בית המשפט להודיע על כך לבית המשפט ולבעלי הדין ולבקש את הזימון לא יאוחר מישיבת קדם-המשפט המסכמת.

מי צריך לשלם את הוצאותיו ושכרו של המומחה

המצב הקיים – תקנות סדר הדין האזרחי 1984

"131.    (א)        בית המשפט רשאי לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ובכפוף לאמור בתקנה 187(ב) – להטילם על בעלי הדין או על חלק מהם ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם.

(ב)        בית המשפט או הרשם רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או לאחד מהם, להפקיד סכומי כסף שייראו לבית המשפט או לרשם, לכיסוי שכרו והוצאותיו של מומחה או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי ישא בשכר ובהוצאות אלה; לא נענה בעל דין להוראה לפי תקנת משנה זו, רשאי בית המשפט או הרשם למחוק את כתבי טענותיו או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור."

המצב החדש – תקנות סדר הדין האזרחי 2018

התקנות קובעות מנגנון מכובד המבטיח שהמומחה לא יצטרך "לרוץ" אחר בעלי הדין לשם גביית שכרו, אולם נמחקה הסנקציה שאי ביצוע ההפקדה עלול להביא למחיקת כתב הטענות או דחיית הדיון:

"92.      (א)        בית המשפט רשאי להורות על שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט ועל אופן תשלומם, לרבות בעניין המענה לשאלות ההבהרה והחקירה בבית המשפט ולהטילם על בעלי הדין או על מי מהם.

(ב)        בית המשפט רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד ערובה, להבטחת תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה מטעם בית המשפט או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי יישא בשכר ובהוצאות אלה."

מה מידת האמון של בית המשפט במומחה שהוא מינה?

בית המשפט יאמץ, בדרך כלל את ממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט.

הגישה של אימוץ חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש כ"ברירת מחדל" באה לידי ביטוי, בין היתר, ברמ 5171/07  אלי מנשה נהוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון שם נפסק ע"י כבוד השופטת מרים נאור : "כידוע, עפ"י ההלכה כשממנה בית משפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל שלא לעשות כן".

אמינותו המקצועית של העד המומחה נסובה על "רמתו המקצועית של המומחה, וטיב ואופי הבדיקה או הבירור האחר שערך ומכוחם הגיע למסקנותיו" (ע"פ 1839/92 אשקר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 4 (4.9.1994)

שקילת אמינות המומחה מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן. ע"א 293/88 – חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי ואח', תק-על 90(2), 532.

מהן טעויות נפוצות של מומחים ומתי יפסל המומחה?

טעות א – מומחה שלא גילה על ניגוד ענינים

מהנדס ד.ש. נשאל בסמוך למינוי האם קיימת מניעה מצדו לשמש מומחה בתיק נוכח זהות הצדדים ו/או קשרים מקצועיים ו/או עסקיים בעבר או בהווה אשר עלולים לגרום לחשש לחוסר אובייקטיביות ו/או לניגוד עניינים והשיב בשלילה.  אולם התברר שהמומחה העלים את ההיכרות המוקדמת בינו ובין המומחה של אחד הצדדים מר ב.ע., ועל כן מינויו נפסל. ת.א 24311-12-11 שטרית פלורה נ' חסקי אלון

טעות ב – העד המומחה מסר חוות דעת בתחום שהוא לא עוסק בו באופן קבוע.

בת"א 4409/01 יניב נ' מנורה-חברה לביטוח בע"מ היה על המומחה לחוות דעתו בשאלה מה גרם לנפילת התובע במדרגות? לאחר שבית המשפט שמע את עדותו של המומחה, קבע שהמומחה לא ציין בחוות דעתו ממה עשויים משטחי המדרגות ומה פסול בעצם השימוש בסוג המשטח בו נעשה שימוש בפועל.  המומחה לא ציין באופן מפורש וחד משמעי, כי המדרגות לא בטיחותיות ו/או שהן לא עומדות בהוראות תקן ישראלי כלשהו (ככל שהיה קיים בזמנו). המומחה אישר כי אינו בקיא בבדיקות שיש לבצע , וכי הוא לא ערך בדיקות מקצועיות. לכן נקבע… "אין לחוות הדעת של המומחה כל יתרון על פני עדויות אחרות בתיק והיא מהווה עדות נוספת שקולה לזו של התובע עצמו ושל יתר עדי ההגנה – שחלקם הם אנשי מקצוע בעצמם אשר יכולים לחוות את דעתם המקצועית אם המדרגות מחליקות או לא."

טעות ג – העד המומחה מסר חוות דעת בתחום שהוא לא רשאי לעסוק בו (למשל – מהנדס שאינו מהנדס רשוי אשר מסר חוות דעת בתחום שנדרש להיות "מהנדס רשוי").

"המומחה העיד, לעניין תוארו המקצועי, כי אינו בטוח שבמועד שבו ביקר במקום כבר נרשם כמהנדס רשוי. רוב רובו של הניסיון המקצועי של המומחה אינו בעיסוק כמהנדס אלא בעריכת חוות דעת." המומחה העיד כי לא תכנן מסלעות כלל. יתרה מכך, גם בכל הנוגע לקירות תומכים התחוור מעדותו כי ניסיונו מצומצם. בית המשפט קבע שעדות המומחה מלמדת על העדר ניסיון מספק בכלל ובפרט העדר ניסיון אשר יש בו בכדי לא להפכו למומחה." "המומחה העיד באותה נשימה דבר היפוכו, באופן המעיד על חוסר מקצועיות ואף חוסר ביטחון מקצועי". צא ולמד- המומחה לא חיווה דעתו לאחר חקירה ודרישה שהוא עשה, בין על ידי בדיקת הדברים בשטח ובין על ידי בחינת התקנים וחוקי הבטיחות החלים על בניית המסלעות, אלא שחוות דעתו כל כולה ספקולציות אשר אין להן ביסוס כלשהו. (ת"א 17422-04-13 כהן נ' הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ ואח')

"לפי תקנות המהנדסים מותר למהנדס רשום לעסוק רק במה שמוגדר כ"מבנה פשוט", ואסור היה למר ב.ע. לעשות את הפעולות שיוחדו למהנדס רשוי, לא יעלה על הדעת שהוא יהיה מוסמך ליתן חוות דעת שבה יקבע ליקויים למבנה." תא (חי') 26999-06-11 נציגות הבית המשותף ברחוב אלון 37 חיפה נ' שרביב בע"מ (מומלץ לעיין בתוספת הראשונה של תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967).

טעות ד – מומחה שלא היה בעל נסיון מספיק

בית המשפט המחוזי בחיפה העביר ביקורת על מידת המקצועיות של המומחה: "לא התעלמתי אף מחוות דעתו ועדותו של המומחה מטעם התובעים. אציין כי התרשמתי שמידת המקצועיות אשר גילה במתן חוות הדעת לא הייתה מספקת. בעת שנתן את חוות הדעת היה מהנדס בראשית דרכו, בעל ותק של 4 שנים בלבד, ובזמן זה טרם קיבל מעמד של מהנדס רישוי אשר מוסמך לתכנן מבנים גדולים. מבחינת הניסיון המקצועי לא מצאתי פירוט של פרויקטים מסוימים כלשהם שביצע."  (ת.א 42295-10-11 קצב ואח' נ' שרביב בע"מ).

טעות ה – העד המומחה לא צירף לחוות הדעת רשימת אסמכתאות, ולא צירף את האסמכתאות עליהן הוא מסתמך שלא ניתן להשיג אותן.

טעות ו' – העד המומחה לא ערך בדיקות כנדרש, אלא ביצע בדיקה שטחית.

"תימוכין נוסף לחוסר מקצועיות של המומחה, ניתן ללמוד מהאופן שבו ערך את חוות דעתו ובכלל זה בפרט מכך, שנמנע מביצוע בדיקות וחפירות באופן אישי, אלא שהסתפק בבחינת הדברים מבחינה חיצונית שטחית בלבד". (ת"א 17422-04-13 כהן נ' הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ ואח')

טעות ז' – העד המומחה התיימר לפסוק פסיקה משפטית, ולא קביעה עובדתית מקצועית.

אסור למומחה לכלול בחוות הדעת את עמדתו בשאלת תום ליבם של הצדדים בהגשת תביעותיהם, את עמדתו באשר לעובדות שלדעתו הוכחו ובאשר לשיעור הפיצוי המגיע למשיבים.

בבר"ע 8148/96 (מחוזי תל אביב) המומחה כלל בחוות דעתו קביעות מסוג: " טענת הדייר… אין לה על מה לסמוך…". בית המשפט העביר ביקורת על דברי המומחה וקבע כי " ניסוח זה של חוות הדעת שולל מבית המשפט את האפשרות להכריע בסכסוך באופן עצמאי, שכן קיים חשש שהפן המקצועי של חוות הדעת מושפע מהפן ה"משפטי" שלה באופן בלתי ניתן להפרדה. תפקידו של מומחה הוא להניח תשתית עובדתית בפני השופט באופן שיותיר בפני בית המשפט את כח ההכרעה. אופן פעולת המומחה במקרה זה פוגע בכוח הכרעה זה. לפיכך, לא נותר לי אלא לקבוע כי דין חוות הדעת להיפסל."

טעות ח' – העד המומחה כלל בחוות דעתו ביקורת אישית כלפי מי מהצדדים, באופן שמעלה חשש של משוא פנים או עוינות אישית.

טעות ט' – העד המומחה מסר חוות דעת "מנופחת".

בפסק דין בת.א  110435/01 קבע בית המשפט "הגשת תביעות "מנופחות" בתחום ליקויי הבנייה הפכה זה מכבר לתופעה שכיחה בשיח המשפט בארץ. על תביעות מסוג זה ניתן לומר כי "ההר הוליד עכבר" לאחר שזו נתגלתה כמופרכת ומוגזמת באופן קיצוני".

(עו"ד אורי שילה מתמחה בניהול תביעות מורכבות של ליקויי בנייה.)
המידע עוזר לך? שתף עם חברים.