בתאריך 13.4.2026 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לענינים מינהליים בנצרת, אשר קיבל את טענות העותרת, חברה בבעלות ערבית שמרכזה בנצרת. לאחר שרמ"י חזרה בה מהתנגדותה לטענות העותרת, קבע בית המשפט בפסק דין קצר במיוחד, שהחלטת רמ"י לפסול זכייה במכרז של העותרת מבוטלת וכי הזכייה של החברה במכרז הינה בתוקף.
חשיבותו של פסק הדין נעוצה בנסיבות המיוחדות של המקרה, ובמיוחד לאור העובדה שהעותרת טענה שרמ"י הפלתה אותה על רקע דת, ומיוחד כאשר ידוע שבית המשפט העליון אוסר על רמ"י להפלות במכרזים ובהקצאות מקרקעין.
המכרז
העתירה עסקה במכרז מספר צפ/165/2024 שפירסמה רמ"י לחכירת מתחם מס' 15 לתעשיה באז"ת, מ.א. יזרעאל. העותרת הגישה את ההצעה הגבוהה ונקבעה כזוכה. על פי תנאי המכרז היה על הזוכה לשלם את כל התשלומים תוך 90 יום ממועד ההחלטה להכריז עליה כזוכה. העותרת, שמנהלת את חשבון הבנק שלה בסניף של בנק גדול בנצרת, שילמה את התשלום האחרון ביום שני, שהיה היום ה-91, מאחר שבימים שבת וראשון סגורים כל הבנקים בנצרת.
המחלוקת
התנאי של המכרז שעמד במרכז המחלוקת קבע ש"כאשר המועד האחרון לתשלום עבור התשלומים לרמ"י, חל בימים בהם אין פעילות בנקאית במשק, תינתן אורכה לתשלום עד ליום בו מתחדשת הפעילות הבנקאית. ימים בהם מתקיימת פעילות בנקאית חלקית, ייחשבו לעניין זה כימים בהם יש פעילות בנקאית במשק". במקרה של העותרת, היום ה-90 חל ביום ראשון ומאחר שביום שישי ההנהלה הראשית של הבנק לא עובדת ובימים שבת וראשון הבנקים בנצרת סגורים, טענה העותרת שעל פי תנאי הסעיף הנ"ל היא זכאית לאורכה של יום.
אולם רמ"י חשבה אחרת והחליטה לבטל את הזכייה, ולא שינתה את החלטתה גם לאחר שהעותרת ביקשה ממנה לשקול מחדש את ההחלטה על רקע הנסיבות המיוחדות של המקרה.
במסגרת העתירה, העותרת ביקשה מבית המשפט לקבוע כי החלטת רמ"י לבטל את העסקה נגועה באפלייה ובפרשנות שגוייה של תנאי המכרז, ולפיכך יש לפסול את החלטת הביטול.
העותרת טענה שפרשנות סבירה של הסעיף העוסק בהארכת מועד לתשלום במקרה של סגירת הבנקים, כאשר מדובר בזוכה שהוא ערבי שמתגורר בנצרת, עיר ערבית שבה הבנקים סגורים בימי א', היא שאם היום האחרון לתשלום חל ביום שבו אין פעילות כלכלית בנצרת ושהוא יום המנוחה של כל תושבי העיר שאינם יהודים, שבו הבנקים בנצרת סגורים, תינתן לה אורכה לבצע את התשלום ביום שלמחרת – דהיינו ביום שני.
רמ"י טענה, שהיא מפרשת את הסעיף כאומר שהכוונה במלים "ימים בהם אין פעילות במשק" היא רק לימים בהם אין פעילות בכל הישובים בישראל, ללא יוצא מן הכלל. אולם הוכח שפרשנות זו אין כל אחיזה בתנאי המכרז!
פסק הדין
במהלך הדיון ציין בית המשפט כי ניתן להבין מעמדת רמ"י שלכאורה יהודי יהנה מתוספת של יום אחד (דהיינו 91 ימים) כאשר היום האחרון לתשלום חל בשבת, בעוד ערבי ייאלץ לשלם את התשלום האחרון תוך 89 ימים, בנסיבות דומות, וכי זו לכאורה אפלייה של מגזר שלם.
לאחר שרמ"י שקלה את הערות בית המשפט היא הודיעה שהיא חוזרת בה מהחלטת ביטול הזכייה, ובהתאם לכך ניתן פסק דין שקיבל את העתירה וקבע כי החלטת ביטול הזכייה מבוטלת.
עו"ד אורי שילה עוסק בדיני מכרזים ומקרקעין וייצג את העותרת בעתירה.
עת"מ (מינהליים נצרת) 58176-10-25